770 איסטרן פארקוויי: הסיפור של הבניין שהפך ללב של עם
בשדרה של בתים מטופחים בשכונת קראון הייטס שבברוקלין עומד בניין לבנים אדומות בסגנון גותי — גמלונים משולשים, חלונות מעוטרים, גג רעפים אפור. מי שעובר שם במקרה לא ינחש שהכתובת הזו — 770 איסטרן פארקוויי — מוכרת למיליוני יהודים בכל רחבי העולם, ושהעתקים מדויקים שלו נבנו בישראל, באוסטרליה, בברזיל ובעוד מקומות. איך הפך בניין מרפאה ישן לאחד המקומות המזוהים ביותר בעולם היהודי?
ממרפאה פרטית למרכז העולם החסידי
הבניין נבנה בשנות השלושים של המאה הקודמת כמרפאה פרטית, בסגנון הגותי המחודש שאפיין את הבנייה האמריקאית של אותן שנים. בשנת 1940, כשהאדמו"ר השישי של חב"ד, רבי יוסף יצחק שניאורסון, נחלץ מאירופה הבוערת והגיע לניו יורק — רכשה אגודת חסידי חב"ד את הבניין עבורו. הקומה העליונה הפכה לבית מגורים, והקומות התחתונות — לבית כנסת ובית מדרש.
עשר שנים מאוחר יותר, בשנת תשי"א (1951), קיבל חתנו — רבי מנחם מנדל שניאורסון — את הנהגת חסידות חב"ד, והפך לרבי מליובאוויטש. במשך יותר מארבעים שנה הנהיג מן החדר הצנוע בקומה הראשונה את המהפכה היהודית הגדולה ביותר של הדור האחרון: אלפי שלוחים שיצאו מן הבניין הזה לכל פינה של הגלובוס — מקטמנדו ועד נפאל, מבנגקוק ועד אילת.
הדולרים של יום ראשון
אם יש תמונה אחת שמסמלת את הקשר של הרבי לצדקה, הרי זו השורה האינסופית שהשתרכה מדי יום ראשון לאורך איסטרן פארקוויי. הרבי, כבר בשנות השמונים לחייו, עמד שעות ארוכות על רגליו והעניק לכל אדם ואדם — יהודי ושאינו יהודי, מפורסם ואלמוני — שטר של דולר אחד, בבקשה אחת: שהמקבל יוסיף עליו משלו וייתן אותו לצדקה. הרעיון פשוט ועמוק: כשהופכים אדם לשליח של מצווה — הנתינה כבר לא נגמרת בדולר אחד. היא מתגלגלת הלאה.
למה דווקא המספר 770?
אצל חסידים אוהבים לציין שהמספר 770 הוא בדיוק הגימטריה של המילה פרצת — מן הפסוק שנאמר ליעקב אבינו: ויפרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה’ — ופרצת גבולות לכל הכיוונים. קשה לחשוב על תיאור מדויק יותר למקום שממנו נפרצה היהדות לכל קצווי תבל: בתי חב"ד בכל יבשת, בכל עיר גדולה, וגם בפינות הנידחות ביותר שאפשר לדמיין.
הבניין עצמו הפך לסמל כל כך חזק, עד שחסידים בנו העתקים שלו ברחבי העולם: בכפר חב"ד שבישראל עומד שחזור מלא של הבניין, וכמוהו גם בירושלים, במלבורן, בסאו פאולו ובערים נוספות. אין עוד בניין יהודי בעולם שזכה לכבוד כזה — להיבנות מחדש, לבנה אחר לבנה, במקומות אחרים על הגלובוס.
קופה בכל חדר — והבית נעשה מקדש מעט
הרבי קרא שוב ושוב לקבוע קופת צדקה בכל חדר וחדר בבית — לא רק בכניסה, אלא בסלון, במטבח, בחדר הילדים ובמקום העבודה. כשקבועה בקיר קופת צדקה — החדר כולו משתנה. הוא אינו עוד סתם חדר, אלא חדר שיש בו מצווה תמידית. וכך הבית כולו נעשה מקדש מעט — משכן קטן לשכינה.
זו הסיבה שבחרנו להפוך דווקא את הבניין הזה לקופת צדקה: לא עוד קופסה שמסתתרת במגירה, אלא הבית של הרבי עצמו — תלוי על הקיר, מזכיר בכל מבט ובכל מטבע מאיפה הכול התחיל ולאן הכול הולך.
את הבניין הזה שחזרנו בדגם תלת־ממד מדויק — קופת צדקה שהיא גם פסל, גם שליחות.
בארבע מידות, בשלושה גימורים, עם אפשרות לחריטה אישית.